שורק נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

החלטה

על יסוד האמור לעיל אני מורה על מחיקת צד ד' .

ככל שלא תוגש תביעה נפרדת כנגד צד ד' מטעם צד ג' וזאת עד ליום 30.6.10 יהא על צד ג' לשלם לצד ד' הוצאות משפט בסך של 450 ₪.

ככל שתוגש תביעה כאמור יהיו הצדדים רשאים להעלות טענותיהם במסגרת אותה תביעה גם בגין ההוצאות של תיק זה.

ניתנה והודעה היום ד' אייר תש"ע, 18/04/2010 במעמד הנוכחים.

ענת זינגר, שופטת

פסק דין

בעניין האחריות - צד ג' הסכים שלאור המערכת החוזית שבינו לבין הנתבעת, הרי שהוא אחראי לנזק של התובע, ככל שיקבע. בנסיבות אלה לא נותר צורך לדון בסוגיית החבות שבין הנ"ל.

באשר לנזק -

אף שהתובע אכן תיקן את הרכב בסכום פחות מהאומדן של השמאי, משהעיד התובע כי בסופו של יום, על אף התיקון, לא היה ניתן לעשות עוד שימוש ברכב, לאחר כשנה וחצי ואף לא היה ניתן למוכרו (נוכח הנזקים שנותרו מהאירוע ולא תוקנו) - אני מוצאת שיש מקום להשבת מלוא הערכת השמאי. הערכה זו עומדת על 6,264 ₪ ולכך יש להוסיף את עלות חוות הדעת השמאית בסך של 557 ₪.

באשר לדברים שהיו ברכבו על אף שאין בידי התובע קבלות, עדותו הייתה אמינה עלי ואני מוצאת אותה מספקת להוכחת טענותיו ברמה הנדרשת למשפט אזרחי. ניתן להבין מדוע התובע לא פינה את אותו ציוד וזאת בהתחשב בשעה המאוחרת של האירוע ובכך שנאלץ לעזוב את המקום באמצעות טרמפים. אף אם כסאות הילדים - לא היו חדשים, מכל מקום מדובר בכיסאות חדשים יחסית, לאור הדברים שהעיד התובע ובנסיבות אלה יש מקום לפיצוי שיאפשר רכישת כסאות חלופיים דומים.

התובע לא נחקר על סוג הכיסא המקורי כנגד סוג הכיסא החדש וממילא לא הונחה תשתית ראיתית לטענה שהועלתה בהקשר זה בסיכומים. סך שווי הציוד שהיה ברכב עומד על 2,089 ₪.

התובע לא הביא ראיות באשר להפסדי עבודה אך בהתחשב בכך שעלה מעדותו כי הרכב תוקן בטווח של שבוע והוא נאלץ לנסוע לצפון לצורך אותו תיקון, יש מקום לפיצוי גלובלי אשר אני מעמידה אותו ע"ס של 500 ₪.

צודק נציג הנתבעת כי אין מקום לפיצוי בגין עוגמת נפש בתיק זה ובודאי שלא בסכום של 4,000 ₪ כפי שנתבע. מכל מקום סך של 500 ₪ בגין הנזקים העקיפים ובהעדר כל ראיה נראה לי הולם את נסיבות העניין.

עם כל האמור יש מקום לקבל את טענת האשם התורם.

אין מקום לטענה שהתובע לא נושא באחריות מרגע שהגיע למקום איש השירות הראשון וזאת כאשר בו זמנית עולה כי לא איש השירות הוא שהנחה אותו להשאיר את הרכב במקום, עוד בטרם שיגיע הגרר.

צודק נציג הנתבעת בטענתו כי דברי התובע אשר אמר שאינו זוכר מה אמר לו איש השירות לא היו משכנעים, בהתחשב בכך, שאת כל יתר הפרטים, זכר באופן מדויק. יש מקום לאשם תורם משעולה כי גם התובע היה מודע לסיכון הכרוך בהותרת הרכב ללא השגחה באותו מקום.

התובע טען בתביעה כי הוא עזב את המקום לאחר שאיש הגרר מסר לו טלפונית בשעה 1:12 כי הוא מגיע בתוך 10 דקות.

התובע לא נחקר על כך בחקירה הנגדית וממילא את עיקר האשם יש להטיל על צד ג' אשר שכר את שירותי איש הגרר. יש מקום לסברה שלו אכן היה מגיע הגרר בתוך 10 דקות, לא היה האירוע מתרחש. בהמשך לאמור אני מוצאת להעמיד את האשם התורם של התובע, אשר לא המשיך להמתין זמן נוסף זה - על 15%.

בהמשך לכל האמור עומד נזקו של התובע ע"ס של 9,410 ₪ ובהפחתת 15% עומד הפיצוי ע"ס של 7,998 ₪, סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.2.07 ועד ליום התשלום בפועל. תביעת התובע מתקבלת אפוא בסכום זה, תוך שנפסק על יסוד הסכמות הצדדים שיש מקום לקבלת ההודעה לצד ג', והאחריות לאירוע מוטלת על צד ג'.

צד ג' רשאי להגיש תביעה כנגד כל גוף שפעל מטעמו ואשר לטענתו עקב פועלו נגרם הנזק, לרבות צד ד' ובכפוף להחלטה שניתנה בתחילת הדיון.